הקב"ט ניסה להפריד ונפצע באורח קשה
לפי עובדות כתב האישום (ת"פ 25342-07-15), הנאשם הגיע למכולת בעיר ערד לצורך קבלת זיכוי כספי בגין קופסת טבק שרכש קודם לכן. בין הנאשם לבין בעל המכולת, נוצר וויכוח במהלכו הנאשם דחף וקילל. המתלונן, קב"ט במקצועו אשר עבר במקרה באזור, שמע את הוויכוח בין השניים וניסה להרגיעם. הנאשם והמתלונן שוחחו ביניהם ולפתע הנאשם שלף סכין מתיקו ודקר אותו בחזהו ובידו השמאלית. עוברי אורח שעברו באזור הרחיקו את הנאשם מהמתלונן אשר לבסוף פונה לבית החולים סורוקה בבאר שבע. למתלונן נגרמו חתכים עמוקים בידו השמאלית ובבית החזה ומצבו היה קשה.
בעקבות מעשים אלו הנאשם הורשעה בעבירת של גרימת חבלה חמורה.
הנאשם לוקה בנפשו ומוכר למערכת הפסיכיאטרית
במסגרת הראיות שהוגשו לביהמ"ש, המדינה הגישה את גיליון הרישום הפלילי של הנאשם שכללו הרשעה בגין הסגת גבול פלילית וגניבה והאשם בעבירת הצתה והצתה במזיד אשר בגינם לא עמד לדין בשל מחלת נפש. בין הראיות המדינה הציגה גם את עדות המתלונן אשר תיאר חווית טראומה קשה אשר הביאה לפיטורו ממקום עבודתו בו עבד במשך כ-4 שנים וחושש להסתובב באזור בו התרחשה התקיפה. באופן מפתיע ואצילי, המתלונן העיד כי הוא יודע שהנאשם מתחרט וביקש שבית המשפט יתחשב בחרטה של הנאשם.
המאשימה הגישה גם את חוות דעת פסיכיאטרית מטעמה בעניינו של הנאשם, ממנה התגלה כי הנאשם עבר 18 אשפוזים פסיכיאטריים במהלך חייו ואובחן במספר מחלות שונות כגון, סכיזופרניה, הפרעת אישיות ועוד. מסקנת חוות הדעת היא כי הנאשם אובחן כלוקה בהפרעות נפשיות בעבר, אך באירוע כתב האישום לא נצפו סימנים פסיכוטיים כלשהן.
עורך דינו של הנאשם טען נגד חוות הדעת הפסיכיאטרית שנעשה ע"י המדינה והציג לבית המשפט חוות דעת אחרת שנעשתה מטעמם. בחוות הדעת הוצגו סיכומי אשפוז בעניינו של הנאשם בתקופה הרלוונטית אשר מתארים הדרדרות נפשית קשה ביותר, הכוללת ניסיון אובדני ברוטלי. לפי עדותו של הפסיכיאטר שנתן את חוות הדעת, הנאשם לא היה במצב פסיכוטי פעיל בסמוך למעצרו, אך ייתכן וזו הייתה הפוגה כיוון שלטעמו במחלות נפש אין החלמה מלאה. עורך הדין טען בנוסף כי הנאשם הפסיק את הטיפול התרופתי בגין מחלתו בסמוך לאירוע, אך טענה זו נתמכה אך ורק ע"י עדותו של הנאשם.
המדינה: "אין מקום לזכותו במידת רחמים"
בדבר עונשו של הנאשם, המדינה טענה שיש בצורך בענישה מחמירה בעבירות אלימות כאלו, אשר פוגעות קשות בשלום הציבור ובטחונו. לטעם המדינה, אין להפגין כלפי הנאשם רחמים ולהקל בעונשו עקב מצבו הנפשי הקשה, כיוון שמעשיו לא נעשו בהשפעת מחלתו הנפשית. לכן המדינה עתרה להשית על הנאשם 5 שנות מאסר, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי הולם למתלונן.
עורך דינו של הנאשם הדגיש את העובדה שהנאשם לא תכנן את מעשיו וייתכן כי פעל בעקבות טיפול לא נכון של המתלונן אשר לא הכיר את מצבו הנפשי החמור. עורך הדין ביקש לקבל את חוות הדעת שהוגשה מטעמו ולהטיל על הנאשם עונש קל יותר. בנוסף, עורך הדין ציין כי למתלונן לא נגרמה פגיעה נפשית קשה וכי יש לקבל את בקשת המתלונן להתחשב בחרטתו של הנאשם. הנאשם העיד כי הוא מתחרט עלמעשיו וטען כי לא יחזור על מעשיו שנית.
השופט הכריע, מצבו הנפשי של הנאשם לא השפיע על מעשיו
בדיון שנערך ב- 21/12/2016 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט עמית כהן דן באירועי המקרה על מנת להכריע בסוגית חוות הדעת שנעשו מטעם הצדדים. השופט לא השתכנע מחוות הדעת שנעשתה מטעם הנאשם. לטעמו, לא הוכחה ברמה הדרושה שסמוך למועד האירוע הנאשם הפסיק את טיפולו התרופתי ועל כן קבע כי אין להקל בעונשו של הנאשם מטעם מחלתו הנפשית. השופט אימץ, שגם אם הנאשם אכן הפסיק את הטיפול הרפואי, אין להקל בעונשו בכל מקרה כיוון שהיה עליו לדעת את השפעת הדבר עליו.
השופט כהן קבע כי אין נסיבות המצדיקות להקל בעונשו הנאשם, אך התחשב במחלתו של הנאשם, בכך שנטל אחריות והודה במעשיו ואת בקשתו של המתלונן שלא להחמיר עם הנאשם. בסופו של דבר השופט הטיל על הנאשם שתי שנות מאסר בפועל, שני מאסרים על תנאי ופיצוי למתלונן על סך 10,000 ₪.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
